שוק ההון הינו שוק של שיווי משקל, כלומר בכל רגע נתון המחירים ששוררים בו הם פועל יוצא של עסקאות שבוצעו במחיר שפורסם . כלומר, כמו בכל שוק משוכלל שבו המידע זמין לכל, ואף צרכן או ספק אינו יכול לשלוט בלעדית במחיר או בכמות, הרי שנכס שנראה זול, יזכה מיד לביקושים ונכס שנראה יקר, יוצע בהקדם למכירה בטרם יוזל מחירו.
התיאור הנ"ל מסביר את האמרה הידועה "אין ארוחות חינם ", משמע, אין זול או יקר ללא סיבה.
במילים יותר עממיות, אי אפשר "להמציא את הגלגל" מחדש בשוק ההון מכיוון שהוא שוק שמחיריו נמצאים בשיווי משקל תמידי ודינמי (המחירים משתנים בו כל העת ) ולכן מומחים בשוק ההון מחפשים כל העת מקורות לרווח מן הגורן ומן היקב וזאת כדי לנסות וליצור רווח עודף שלצרכן (או המשקיע במקרה זה) הרגיל אין את היכולת והידע המקצועיים להשיג לבד.
אם נוסיף לכך את העובדה שבעשור האחרון הריבית בעולם הייתה בתוואי של ירידה, הרי שיקל להבין מדוע חיפשנו כל העת את אותו רווח נוסף מעבר לריבית הנמוכה יחסית ששולם בפיקדון.
התפתחות שוק הנגזרים, (מומלץ לקרוא על כך באתר במדור הרלבנטי) האיצה את התהליך ויצרה אפשרויות נוספות שלוו ביצירתיות שחסרה במכשירים הפיננסים הסטנדרטיים.
מכאן יקל להבין את התפתחות ענף קרנות הגידור, הפיקדונות המובנים , אופציות אקזוטיות שונות וכו' כשהמשותף לכולם, הרצון לאתר מקורות רווח חדשים בסיכון נמוך יחסית לתשואה המבוקשת.
המשקיעים מטבעם נעים כל העת בין שני כוחות, האחד תאוות הבצע כשהכוונה הרצון להרוויח ומולו הכוח הנגדי שהינו שנאת הסיכון. כלומר, אם הייתה מגיע למשקיע דמיוני פיה טובה ואומרת לו שיבקש כל מה שדמיונו מעלה היה ודאי מבקש "להרוויח הרבה ובלי סיכון...".
כדי לגשר על שני הכוחות המנוגדים האלה (סיכון מול תשואה ) אנו משתדלים לבנות מודלים להשקעות שבהם יחידת הרווח או תוחלת הרווח גדולה מיחידת הסיכון. כלומר תוחלת הרווח תהא חיובית בסיכון סביר שאותו יכול לשאת המשקיע.
הנגזרים (אופציות) הם כלי חשוב שמאפשר יצירתיות רבה תוך נטילת סיכונים מחושבים שניתנים לכימות מיידי שמאפשר מראש לדעת אם זה הסיכון שאנו מוכנים ליטול עלינו.
כלומר באמצעות הנגזרים אנו יכולים לתחום מראש את גבולות הרווח והפסד, או במקרים בהם אנו חושבים שהסיכון לא גבוה לפתוח את הגבולות ואם נצדק הרווח גם יהא גבוה מאד. ברור שאם ניטעה במקרה כזה ההפסד יהיה בהתאם ולכן אנו תמיד מגבילים את ההפסד.
אנו עושים זאת באמצעות אסטרטגיות שונות שמשקפות את ציפיותינו בשוק ההון, אולם מאחר ואין לנו מונופול על כושר הניבוי, אנו תוחמים בדרך כלל את גבולות הרווח וההפסד.
לאותה יצירתיות אנו קוראים הנדסה פיננסית שהיא בעצם בנית אסטרטגיות שמותאמות לתרחישים שונים בשוק ההון.
התרחישים מתבססים על שלושה מקורות ידע עיקריים :
1. ניתוח מקרו כלכלי של השוק.
2. ניתוח טכני ( צ'רטיסטי ) שמנבא לפי מודלים שנשענים על התנהגות השוק.
3. הפעלת אינטואיציה שמקורה בידע וניסיון נרכש של שנים.
כל אלה משמשים אותנו בתהליך קבלת ההחלטות שהינו בעצם סיעור מוחות של הצוות המקצועי בראשו עומד דוד שוורץ, המנכ"ל והבעלים של בית ההשקעות.
הצוות כולל מומחים ברמה גבוהה ביותר הן לניתוח מקרו, והן לניתוח טכני. המרקם שנוצר בין הצוות המקצועי ובא לידי ביטוי בסיעור המוחות מיועד למקסם את איכות ההחלטות שמתקבלות עבור הלקוחות.
חשוב להדגיש שאין מדובר באשפים או קוסמים , אנו יכולים לקבל החלטות נבונות ביותר, אך השוק "מתאחר" בביצוע ואז יוצא שאנו מוכרים/קונים מוקדם מדי. אין לנו שליטה על כל המשתנים בשוק, אך בראיה ארוכת טווח ההחלטות מוכיחות את עצמן בדרך כלל.
