טוב שם משמן טוב.....

חשתי צורך להציף נושא " שנמצא באויר " מזה כמה חודשים, בעצם מתחילת המשבר שבעיני החל עוד לפני קריסת בנק ההשקעות הענק ליהמן ברדרס. נפילת ליהמן היא מעין נקודת ציון שהיוותה ארוע מכונן שלא הותיר ספקות שאנו אכן בעיצומו של משבר פיננסי עצום שמתרגש עלינו, אך למען האמת היו מספיק ארועים וסימנים כבר לפני כן ואחרי כן.

אני מתכוון להעלות את נושא החובות של מי שמכונים " הטייקונים " כשהכוונה לכל אותם יזמים, בעלי הון גדולים, שגייסו כסף מהשוק, אותו כסף שאיפשר להם למנף את עסקיהם, כשבאופן די מוזר, הסיכון היה על השוק או הציבור שמלווה, וכשיש רווח הוא נשאר כולו אצל היזם.חלוקה מוזרה הייתי אומר. האבסורד הגדול הוא שככל שאתה יזם עם שם שמוכר יותר טוב, קיבלת כמשקיע רווח קטן יותר כי יזם מוכר עם מוניטין, מגייס בפרמיית סיכון נמוכה שתירגומה המעשי, שהוא מגייס בריבית נמוכה. כל עוד המודל עבד, קרי , השוק בגאות והמינוף משרת את היזם שגייס, הסיכון נדחק לתת מודע וכולם חשים שעשו עיסקה טובה, היזם גייס בזול ללא סיכון הונו האישי, והמשקיע חש שהילווה לגורם עם שם טוב שנחשב לפיכך די בטוח. אלא מאי ?
כשהתסריט מתחיל לקרטע והשוק לא מתפקד כבימים ימימה, עולה מיד פרמיית הסיכון ,כלומר מחירי הנכסים הפיננסיים יורדים בחדות, ואז נדרש מי שגייס את הכסף להוכיח שלא סתם שמנו בו את מבטחנו, והאמנו שאנו מלווים לגורם חזק ואמין, אלא שיש כיסוי לכל ההבטחות שהוצגו למשקיעים (כולל למוסדיים) בעת שגייסו את החוב. אמירות כמו " מה קורה לך, זה לא ישלם ..? ",
" אתה יודע שהוא לא יסכן את שמו וישלם בלי בעיה...",
" יש להם הרבה נכסים בעסקים פרטיים, אין לכם מה לדאוג..." ," יש לו בנק משלו בחו"ל
" ועוד עשרות אמירות שאני יכול לצטט ששמעתי במו אוזני ולא הומצאו על ידי.

והנה , מגיע המבחן הגדול, אפריקה היא אולי הדוגמא הבולטת , אך לא היחידה, ומתברר שכל אותם "טייקונים" ,יזמים נפלאים שנסעו במרצדס מפוארת והפליגו ביאכטות מפוארות וטסו לחו"ל במטוסם הפרטי, כל סמלי הסטטוס האלה שנועדו בין היתר להרשים או לתת אינדיקציה על עושרם המופלג כדי שאנו נחוש בנוח כשאנו מלווים להם ועוד בריבית נמוכה, פתאום לא כל כך מכירם אותנו, מתברר שיש להם בעיות להכניס כסף לכיס (זו כנראה אצולה שקונה מכנסיים עם כיס שמגיע סגור..) והגביר של העיירה הוא לא מה שחשבנו.

איפה הבושה רבותי ? הלא באתם לגייס כסף ונתתם לנו את ההרגשה שהשם שלכם שווה הרבה, אז איפה השם הזה עכשיו ? הלא זה השם שבזכותו גייסתם גם הרבה כסף וגם בריבית נמוכה, סמכנו על השם שלכם שאתם תדאגו לשמור עליו, היה מעין חוזה לא כתוב בינכם לבין המשקיעים שאנו סומכים עליכם בזכות שמכם שחשוב לכם לשמור עליו, הלא עשיתם בזכותנו הרבה מאד כסף בימים הטובים כשקיבלנו ממש פירורים , ואתם לקחתם את השמנת שהמינוף יצר, אז למה לא להחזיר את השמנת למי שעכשיו צריך לפדות את כספו ? גם אם אכלתם 4 סטקים ביום, והתגלחתם עם רדבול וודקה, רוב הכסף מהרווח שעשיתם על גבינו נמצא איפה שהוא. אם זה נכסים, תמכרו אותם גם אם מחירם ירד מאד, מוסרית זה כסף ששייך לאלה שעל גבם מינפתם את העסקים שלכם, אז אל תעשו עכשיו את החשבונות של "חבל לממש בזול כי השוק חלש " את מי זה מעניין כשהאג"ח שהנפקתם לנו קורס ומגיע לתשואות של עשרות ומאות אחוזים ? עשיתם לביתכם הפרטי בזכותנו, תחזירו את הכסף הזה, משכתם משכורות עתק, לקחתם בונוס כבעלי שליטה למרות שזה לא מוסרי (כבעלי מניות אתם נהנים ממילא מביצועי החברה שאמורים להשתקף בערך המניה )
ואיפה כל זה היום ? . היום אתם עם השם הגדול שלכם מספרים לנו שאין לכם מאיפה לשלם ואתם מבקשים הסדר שתוכלו לחיות איתו.

רק אחרי שתוכיחו שבתום לב השתמשתם בכל המשאבים האישיים שנבעו מהכסף שגייסתם מאיתנו בעבר, יש מה לדבר על הסדר, קודם תחזירו את מה שצברתם בזכותנו ורק אז תוכלו לבוא בידיים נקיות ולבקש הסדר.

לתמיכה בדברי אשתמש בשתי דוגמאות מייצגות לדברי הנ"ל, ונתחיל דווקא מהדוגמא הטובה.

אליעזר פישמן הקים יחד עם יוסי ריגר בתחילת שנות השמונים חברה לניהול קרנות נאמנות שהבולטת והגדולה שבהן היתה קרן המניות רונית (אגב, על שם בתו). פישמן היה עד אז רו"ח שיעץ לתנועה הקיבוצית ויוסי ריגר היה עד אז מנהל בבנק הפועלים. הקרנות זכו להצלחה גדולה, במיוחד רונית שהגיע להיקפים שטרם הכירו אז בשוק שהיה נתון לשליטת החברות הבנקאיות (פיא בעיקר) והנה בשנת 1982 התרגש משבר בשוק המניות, כשהמניות שזוהו עם קבוצת פישמן ריגר (אתא,ישפרו וכו') ירדו חזק וכמעט נמחקו. זה נבע בעיקר מלחץ של פדיונות בקרנות שלהם שחייב אותם למכור ניירות שהקרנות החזיקו ובכך להענות לרצון המשקיעים למרות שהחוק מאפשר בנסיבות מסוימות לא לפדות תעודות השתתפות (באישור הרגולטור). פישמן וריגר עשו הכל , אבל הכל, שכל משקיע יוכל לקבל את כספו, גם אם בירידת מחיר, אבל כל מי שרצה לפדות את כספו פדה אותו גם בתנאי שוק שהיו קשים ביותר.

מצד שני דוגמא הרבה פחות סימפטית, יש את מקרה חפציבה מלפני כשנתיים, חברת בניה שגייסה כסף בשוק ההון ושיווקה דירות בהתבסס על המוניטין של משפחת יונה (נשיא התאחדות הקבלנים, משפחת קבלנים ותיקים ושאר הבלה בלה המוכר ) והנה זה פלא, כשהתחילו הצרות לא נשאר זכר מהשם ומהמוניטין, אותו שם שבו השתמשו לקידום העסקים נותר "ללא שימוש" כשהיה צריך אותו כדי להתגבר על בעיות. פתאום אין להם את העוצמה הכלכלית שהם שידרו לציבור, אותו ציבור שבזכות השם יונה השקיע בניירות החברה, או רכש דירה, שילם את המחיר.

חומר למחשבה לטייקונים שמגייסים, למשקיעים שמלווים "ונהנים" מהסיכון ואת הרווח משאירים ליזם, חבל שמגלים זאת בימים הלא צפויים...מסקנה, המילה סיכון היא מילה רבת משמעות ואינה תאורתית בלבד ( "לי זה לא יקרה.." )

" עשיתם כסף מהמשקיעים, באמצעות המינופים של הכסף שגייסתם והרווח עבר אליכם, כשזה השתבש בשל המשבר,תחזירו לפחות חלק מהכסף שהרווחתם בזכות הציבור שעל גבו הרווחתם כל כך הרבה, ורק אחר כך תבקשו הסדר, במידה והכסף הזה לא יספיק לתשלום האג"ח. כי העושר שלכם בא מסיכון הכסף של המשקיעים, "

ציבור המשקיעים צריך לדעת שחוב שמונפק לציבור בדרך כלל מובטח אחרי הבנקים, כלומר אם יש מה לגבות בבטחונות, הבנקים כבר דאגו שהם יהיו נושים מובטחים, לדוגמא באג"ח בוימלגרין ג', הבטחונות הם בדמות חבילת מניות של אזורים שיש עליה שעבוד ראשון של בנק המזרחי שמימן לבוימלגרין את רכישת אזורים, ורק אחרי שישולם חוב זה, אם ישאר כסף ממכירת אותם מניות, יהנו מזה מחזיקי האג"ח. מיותר לציין שבטחונות אלה כיום לא אפקטיביים לאותם משקיעי אג"ח.

לסיום רבותי, הנפקות חשובות ליזמים, למשק, למשקיעים שמבקשים לגוון את תיק ההשקעות באג"ח עם תשואה גבוהה יותר מהממשלתיות, אך לא לשכוח שביום הדין צריך שיהיה גם מי שישלם, ודווקא בתסריטים הקשים, אלה המבחנים האמיתיים של המנפיק, תנאי שוק קשים יותר מהתנאים בהם הנפיק את מרכולתו.

שנה טובה לכולכם, שנה של פדיונות בזמן...שנה של פרעונות ולא של פרעות...

דוד שוורץ

יו"ר שוורץ שוקי הון